פסק-דין בתיק עפ"ג 36074-01-12

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 3184/08 (בימ"ש שלום ברמלה) בעבירות של התחזות לאחר בפני שוטרים שביקשו ממנו לעצור בצד הדרך ולהציג רישיונות נהיגה ורכב, שימוש ברישיון נהיגה מזויף והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ונידון ל- 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, ל- 9 חודשי מאסר על תנאי ו- 6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות וב"כ המערער טוענת בהודעת הערעור ובטיעוניה בפנינו כי בימ"ש קמא לא נתן משקל ראוי להמלצת שירות המבחן להטיל על המערער לבצע עבודות של"צ וזאת בשל השינוי המשמעותי שחל באורחות חייו מאז ביצוע העבירות נושא גזר-הדין לאחר שהתקרב לדת, נישא והחל לעבוד.

לטענת ב"כ המערער, בימ"ש קמא לא ייחס משקל מספיק להודאת המערער, לחסכון בזמן השיפוטי ושגה כאשר העדיף את שיקולי הגמול וההרתעה על פני שיקול השיקום של העותר, מה גם שעברו הפלילי איננו מהזמן האחרון יחסית.

ב"כ המשיבה מתנגד לקבלת הערעור ומצביע על חומרת התנהגותו של המערער וטוען כי התנהגות זו, בצירוף עברו הפלילי, אינם מצדיקים קבלת המלצת שירות המבחן להטיל על המערער ביצוע עבודות של"צ.

עיון בגזר-הדין נושא הערעור מעלה כי בימ"ש קמא סקר ארוכות את האמור בתסקירי המבחן שהיו בפניו, אשר עמדו על אורח החיים העברייני שניהל המערער עד לפני כשנתיים עובר לגזר-הדין, אז אזר כוחות, שינה אורחותיו, מצא עבודה מסודרת והתקרב לדת.

המערער התחרט על מעשיו, הסביר אותם על רקע אורח חייו השולי באותה תקופה אך שירות המבחן לא התעלם מכך שמדובר בעבירה מתוכננת, התרשם (מהתסקיר הראשון) שהמערער לא מודע לחומרת מצבו, ולא בא בהמלצה טיפולית, כפי שבא בהמלצת של"צ בתסקיר השני, שכן המערער לא הסכים לבצע עבודות של"צ בטענה שהדבר יפריע לעבודתו, כפי שהוא טוען היום באשר לריצוי מאסר בעבודות שירות.

בתסקיר השני שינה שירות המבחן טעמו, וגיבש למערער תוכנית של"צ בהיקף של 200 שעות, אותה עותרת ב"כ המערער לקבל חלף עבודות השירות שהוטלו על המערער.

בימ"ש קמא עמד, ובצדק, על חומרת מעשיו של המערער שבשל העובדה שלא היה לו רישיון נהיגה תקף זייף רישיון נהיגה של חברו והציג עצמו בכזב בפני השוטרים שעצרו אותו כאותו חבר.

זאת בנוסף לכך שהמערער נהג ללא רישיון נהיגה ובכך סיכן את בטחון הציבור.

בימ"ש קמא זקף לחובת המערער גם את התרשמות שירות המבחן כפי שהובאה לעיל ואת עברו הפלילי של המערער, הכולל עונש מאסר למשך שנתיים שריצה בשנת 2004 בגין נשיאת והחזקת נשק.

בימ"ש קמא לא התעלם מהנסיבות המקלות שהועלו על ידי ב"כ המערער בפניו, ואשר הועלו גם בפנינו, בכל הקשור להודאתו של המערער ולשינוי שחל באורח חייו מאז ביצוע העבירות, כאשר לא הסתבך בפלילים זה מספר שנים, הוא מנהל אורח חיים יציב מבחינת חיי משפחה ועבודה.

בימ"ש קמא שיקלל נכון את השיקולים לקולא ולחומרה לצורך קביעת עונשו של המערער, ואין בעובדה שלא קיבל את המלצת שירות המבחן להטיל על המערער לבצע עבודות של"צ כדי לגרום לנו לקבוע כי מדובר בגזר-דין מוטעה המצדיק התערבות ערכאת ערעור שכן המלצת שירות המבחן איננה חזות הכל ועל ביהמ"ש לשקול שיקולים נוספים של טובת הציבור והצורך בהרתעה בנוסף לשיקולים ששוקל שירות המבחן, ואשר עניינם במערער עצמו.

אין לומר על בימ"ש קמא שלא שקל כראוי את הנסיבות לקולא שכן הוא הביא בגזר-דינו (ראה שורות 11-21 בעמ' 9 לגזר-הדין) את כל השיקולים לקולא ואף נתן להם את המשקל הראוי, כאמור לעיל.

לאור כל האמור לעיל, ומבלי להתעלם מכך שהמערער עובד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו, עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות הוא עונש הולם ואין מקום להתערב בו.

אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב בפני הממונה על עבודות שירות לצורך קביעת מקום ומועד תחילת ביצוע עבודות שירות, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת, ביום 1.4.12 בשעה 09:00.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עבודות השירות יעמדו בתוקפם עד לסיומן.

<#3#>

ניתן והודע היום ה'  אדר תשע"ב, 28/02/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.